פסק-דין בתיק ת"א 47879-05-11

• 1.       בפני תביעת התובע נגד הנתבעים, כאשר במרכזה של התביעה עומדת עתירתו של התובע למתן צו הצהרתי, המופנה כלפי הנתבעים ולפיו הוא שילם דמי מפתח, כהגדרתם בחוק "הגנת הדייר" וכי מכח ההסכם שנכרת בין התובע לבין ב"כ בעלי הבניין, הנתבע 3, זכאי התובע להתגורר בשתי הדירות בבניין שברח' נחלת בנימין 13 ת"א, (להלן:"הבניין") ללא תשלום דמי שכירות עד למועדים המפורטים בכתב התביעה, ולאחר מכן כ"דייר מוגן" כנגד תשלום דמי שכירות מופחתים, החלים על "דייר מוגן".
• 2.       בנוסף עותר התובע לצו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לבצע פעולות בבניין או להיכנס למתקנים של שתי הדירות, עוד עותר התובע לחייב את הנתבעים 1 ו-2 לפצותו בסך 10,000 ש"ח עבור הנזקים שנגרמו לו על ידם, כנטען בכתב התביעה.

טענות התובע

• 3.       לטענת התובע, הוא בעל עסק לביצוע עבודות שיפוצים ובנייה.
• 4.       לטענתו, הנתבע 3, עו"ד ונגלניק, שהציג עצמו כב"כ הבעלים של הבניין, פנה לתובע והציע לו לשפץ שתיים מהדירות שבקומה א' בבניין, כנגד כך שהתובע יתגורר בהן במשך 10 שנים ללא תשלום דמי שכירות, ו/או דמי שימוש בכלל, ולאחר מכן יקבל מעמד של "דייר מוגן", כנגד תשלום דמי שכירות מופחתים.
• 5.       הדירות נשוא התביעה היו עיי חורבות, כאשר נמסרו לתובע והתובע שיפץ את שתי הדירות כדלקמן:
•           5.1     הדירה בכניסה הצפונית (הדירה הראשונה) שופצה על ידי התובע בתחילת שנת
  2002, כאשר עלות שיפוצה הסתכמה בסך של 175,90 ש"ח.
•           5.2    הדירה בכניסה הדרומית (הדירה השניה) שופצה על ידי התובע במהלך השנים  2007-2008 ועלות שיפוצה הסתכמה בסך של 122,950 ש"ח.
• 6.       בנוסף, ביצע התובע לבקשת הנתבע 3, עבודות שיפוצים של חדר המדרגות, של הכניסה לבניין, של קווי האינסטלציה, איטום הגג, עבודות חיזוקים ויציקת בטון בעלות כוללת של 152,885 ש"ח.  לטענת התובע, עבור כל עבודות השיפוצים לא קיבל מאום.
• 7.       לטענת התובע הוא זכאי להתגורר בשתי הדירות, בדירה הצפונית בקומה ב', הדירה הראשונה, עד יום 1.10.12 ובדירה הדרומית בקומה ב', הדירה השניה, עד יום 31.1.18 ללא חיוב בדמי שכירות כלשהם ולאחר מכן כ"דייר מוגן", בעבור דמי שכירות של "דייר מוגן".
• 8.       בשנת 2008, הגיש הנתבע 3, בשם הבעלים, נגד התובע, תביעה לבית משפט השלום בת"א במסגרת ת.א.ק 42944/08 - לפינויו מהדירות.
• 9.       לטענת התובע, הנתבע 3 צירף לכתב התביעה בת.א.ק. 42944/08, חוזה שכירות מזויף המתייחס לדירה השניה, שעליו מתנוססת חתימה מזויפת של התובע. התובע התגונן מפני התביעה - והתביעה נמחקה. כמו כן, הוגשה ע"י התובע תלונה למשטרה בגין זיוף מסמך וקבלת דבר במירמה.
• 10.     בנוסף, טוען התובע, כי הנתבעים ביצעו מעשי הרס בבניין, כאשר הנזקים בגין מעשים אלו, מוערכים ע"י התובע ב-10,000 ש"ח.

טענות הנתבעים

• 11.     הנתבעים טוענים כי התובע מחזיק בשתי הדירות, מבלי לשלם עבורן דמי שכירות כמתחייב מהוראות ההסכם. לטענת הנתבעים הם הקדימו את התובע והגישו נגדו תביעה בסדר דין מקוצר על סך 453,789 ש"ח, לתשלום דמי השכירות שהוא חייב.
•  12.    לטענת הנתבעים, כל העבודות שבוצעו בבניין ושהתובע מכנה "הרס", בוצעו על פי היתר לביצוע עבודות כדין שניתן על ידי העירייה, במסגרת עבודות שימור.
• 13.     לטענת הנתבעים, התובע אינו זכאי לסעד ההצהרתי שהוא עותר, שכן מדובר בסעד שביושר, כאשר על התובע העותר לקבלתו, להגיע לבית המשפט בידיים נקיות, בעוד שלטענת הנתבעים, התובע אינו בוחל בשום אמצעים ומשקר לבית המשפט בעזות מצח, בדבר היותו "דייר מוגן", לכאורה.
• 14.     לטענת הנתבעים, הנתבע 1 הינו הבעלים הרשום של הבניין.